By Rabbi Yair Hoffman for the Five Towns Jewish Times

The recital of the Shma is not simply a ritual that must be out of rote. No. It is a declaration to the world of our dedication to the Creator of the World. It is a declaration of our belief that Hashem, the essence of Goodness rewards good and punishes evil. It is also the acceptance of the yoke of Heaven upon us. The halacha is that the shma must be recited with kavanah – the proper intent, and it must be recited in its proper times. Below is a translation of a letter from one of the leading Gedolei HaPoskim of North America, Rav Shlomo Miller Shlita, who takes apart an argument that an oversleeping bochur should not be awakened in time for the zman krias shma. The translation is unauthorized.

Rav Miller writes:

I was shocked at the bizarre question regarding a bochur who is asleep near the end of the time to recite Krias Shma, and if they do not awaken him, he will miss zman krias shma. According to the wording of the question, there are young men who regularly are mevatel zman krias shma and the response in their mouths is that they are “anoos” and that there is no need to wake them.

Now aside from the fact that there is absolutely no heter for this, I am shocked that a young man studying in Yeshiva does not have the loving adoration for a great and important Mitzvah such as Krias Shmah. If he had a possibility of winning a million dollars – he most certainly would not sleep through and lose such a large amount of money, and the Mitzvah of Krias Shma is worth much more than a million dollars. He should rather seek out every strategy to reciting the shma on time. But it would appear that these bochurim have no clue as to the great reward of a Mitzvah – and “A single moment of repentance and good deeds in this world is greater than all of the World to Come [see Pirkei Avos 4:1].”

In regard to the actual halacha, it is clear from Tosfos in Bava Kamma 4a (“Kayvan”) that falling asleep next to vessels is not called “Anoos and exempt” when he damages, since he knows that while he is asleep he is liable to damage the vessels. In our case, one who goes to sleep and knows that it is possible that he will not awaken on time this is not an ones. For he knew at the outset of the possibility of that he will not awaken. It is only if he went to sleep and thought that he would certainly awake on time and an accident happened that the young man did not awaken him – then he may be counted as an Ones.

However, one who regularly is mevatel reading Shma on time by going to bed late is truly a poshaya, and woes is to him! For one who negates krias shmah just once is considered as “bent things that cannot be straightened.” See Chagigah 9b – Bent things that cannot be straightened – this is one who has negated the Mitzvah of reciting shmah in the morning and evening. See also the Maharsha who complains of this in his generation and wrote that there are people who each Motzai Shabbos look at it as an obligation to drink and on account of this they miss the Mitzvah of reciting the Shmah on time in the morning.

We rule like the opinion that one who begins in negligence but it ends up being an Ones is obligated. But one who goes to sleep and knows that he will not awaken in time for krias shmah this is called completely intentional both in the beginning and at the end. It is compared to one who throwns a vessel for 4 amos in a public thoroughfare andafter it left his handhe cannot retrieve it – this is not called Ones, for he knew at the outset that it will leave his hand and he will be unable to retrieve it. Only if he were to have a doubtif he would arise or not and he did not prepare a guard to wake him is it considered “beginning in pshiya and ending in ones – for he thought he would awaken on time. Nonetheless, the halacha is that if it begins in negligence and ends in an ones he is obligated.

If they do not return and regret and are not pained on the negation of the obligatory Mitzvah of reciting the Shma – it indicates that they have no regard for Bitul Torah and for Mitzvos and for the reward of the Mitzvos in accordance of the love one should have to the Holy One in the performance of Mitzvos.

If he has no desire to fulfill the recital of Shmah on time, this person is lacking in his love of the Holy One Blessed be He. And if they merit to fulfill the Mitzvah of loving Hashem with all his heart, soul and might, certainly they would run and rush to fulfill the Mitzvah on time and in its proper manner.

[Rabbi] Shlomo Eliyahu Miller

נשתוממתי על שאלה מוזרת אם בחור ישן סמוך לסוף זמן ק”ש, ואם לא יקוצנו יעבר זמן ק”ש. וכפי נוסח השאלה יש בחורים בקביעות מבטלים זמן ק”ש ותירוץ בפיהם שהם אנוסים, וא”צ להקיצם.
ומלבד שאין שום היתר לזה אבל אני תמה על בחור לומד בישיבה שאין לו חביבות למצוה גדולה וחמורה כקריאת שמע, ואם היה לו אפשרות לזכות במליון דולר ודאי לא היה ישן להפסיד סכום גדול של כסף, ומצות ק”ש שוה הרבה יותר ממליון דולר. והיו צריכים לבקש כל טצדקי לקרוא ק”ש בזמן ק”ש. אבל כנראה בחורים אין להם שום הערכה לגודל שכר מצוה ויפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בהאי עלמא מכל חיי עולם הבא.
ובעיקר הדין הלא מבואר בתוס’ ב”ק ד. דישן אצל כלים לא מקרי אנוס ופטור במזיק כיון שיודע שבשעת שינה יתכן שיזיק הכלים. ובנ”ד ההולך לשון ויודע שאפשר שלא יקיץ בזמן ק”ש אין זה אונס שהרי ידע מתחילה שיתכן שלא יקיץ. ורק בהלך לישון וסבר שודאי יקיץ בזמנו ואירע לו אונס שלא הקיץ הנער אז יש לדונו לאונס. אבל מי שרגיל לבטל זמן ק”ש ע”י שהולך לישון בזמן מאוחר זה פושע ממש ואוי ואבוי לו שהמבטל ק”ש פעם אחת הוי מעות שאינו יכול לתקון עיין חגיגה ט: מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל ק”ש של שחרית וערבית. וע”ש במהרש”א שצווח על זה בדורו וכתב ובכל מוצ”ש שרבים הם שבדרך חיוב משתכרם במוצ”ש ומבטלים ק”ש של שחרית בזמנו ע”ש.
ואנן ק”ל תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב, אבל אם הולך לישן ויודע שלא יקום בזמן ק”ש זה מקרי מזיד גמור בין בתחילה בין בסוף וכמו מי שזורק כלי ד”א ברה”ר בשבת, ואחר שיצא מתחת ידו א”א לו להחזירו לא מקרי עכשיו אנוס שהרי ידע מתחילה שיצא מתחת ידו תו לא אפשר לו להחזירו. ורק אם היה ספק לו אם יקום אם לאו ולא הכין שומר להקיצו זה מקרי תחילתו בפשיעה וסופו באונס שהרי סבר שיקוץ בזמנו. ומ”מ קי”ל תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב.
ואם אינם שבין ומתחרטים ומצטערים על בטול מצוה חובה של ק”ש ע”כ אין להם חשיבות בביטול תורה ולמצות ושכר של כל מצוה כפי האהבה לקב”ה בעשיית המצות.
ואם אין לו חשק לקיים מצות ק”ש בזמנו ע”כ חסר לו אהבת הקב”ה.
ואם יזכו לקיים מצות ואהבת את ד’ בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ודאי ירוצו ויזדרזו לקיים המצוה בזמנה וכראוי לה.

הרב] שלמה אליהו מילר]

The translator can be reached at [email protected]

Attention Readers: The seventh volume of Not Your Usual Halacha has just been released. The author’s books can be purchased at amazon.com