By Rabbi Yair Hoffman for 5tjt.com
What follows is what can be called, “The Emergency Hagaddah.” It is for medical professionals on a call or the dangerously ill only. Only use it with permission of your Rabbi or Posaik. A medical professional can be a doctor, a nurse, a paramedic, a Hatzollah person, or an EMT. It can even possibly be for someone who is providing necessary medical care for someone who is dangerously ill – but consult a Rabbi. Of course, for these people, this Hagaddah should only be used if there is adequate time. If there is no adequate time then the emergency should be handled without doing the hagaddah at all. It is all dependent upon how “Time is of the Essence” is applicable. “Never Endanger the Patient” is the operative principal. This would be the Hagaddah for this year as the Seder does not fall on Shabbos nor Motzai Shabbos. Keep in mind that קל is Hashem’s name and the kuf should be an aleph. (This shortened emergency Hagaddah was put together by the author based upon the Halichos Shlomo of Rav SZA zt”l, the Nishmas Adam (OC 477:1), Rav Chatzkel Levinstein’s thoughts and the author’s own thoughts).
***If anyone can help two families (one an almanah) with Maos Chittim please donate here..***
The Emergency Haggadah can be downloaded in Hebrew as a pdf here: The Emergency Haggadah
And in English Here:
The Emergency Haggadah English
[Recite the following so that it not be forgotten:
[קדֵּשׁ. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מרור. כורך. שלחן עורך. צפון. ברך. הלל. נרצה
קדֵּשׁ
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל-עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל-לָשׁוֹן, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וַתִּתֶּן-לָנוּ ד’ אלקינו בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת-יוֹם חַג הַמַּצוֹת הַזֶּה. זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל-הָעַמִים. וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶֽׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ד’, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְמַנִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
Drink the first cup with Haseiba, leaning. No bracha achrona is recited.
וּרְחַץ
Before eating karpas (less than a k’zayis) that will be dipped in salt water, wash hands without a bracha.
כַּרְפַּס
מטבילים כרפס במי–מלח ומברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה:
[יחץ – עורך הסדר פורס את המצה האמצעית שבקערה לשני חלקים.]
מַגִּיד
Point to the kaarah and say:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּֽיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה. הַלַּֽיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה: שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת הַלַּֽיְלָה הַזֶּה מָרוֹר:שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָֽנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּֽעַם אֶחָת. הַלַּֽיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים: שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין. הַלַּֽיְלָה הַזֶּה כֻּלָּֽנוּ מְסֻבִּין:
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָֽיִם.
וַיּוֹצִיאֵֽנוּ ד’ אלקינו מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה, וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת־אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרַֽיִם, הֲרֵי אָֽנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ, מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָֽיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָּֽנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּֽנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּֽנוּ זְקֵנִים, כֻּלָּֽנוּ יוֹדְעִים אֶת־הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵֽינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָֽיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַֽיִם, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָה דְבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵֽלּוּ הֵן:
פֶּסַח. מַצָּה וּמָרוֹר:
פֶּסַח שֶׁהָָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיָּי, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַֽיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת־מִצְרַֽיִם וְאֶת־בָּתֵּֽינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
יגביה המצה ויאמר
מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ, עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק, אֲשֶׁר הוֹצִֽיאוּ מִמִּצְרַֽיִם, עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ: כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
יגביה המרור ויאמר
Point to the maror and say:
מָרוֹר זֶה שֶׁאָֽנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת־חַיֵּי אֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרֲרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹֽמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה: אֵת כָּל־עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָֽרֶךְ.
בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת־עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ד’ לִי, בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם. לֹא אֶת־אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד, גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָֽנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָֽנוּ הוֹצִיא מִשָׁם, לְמַֽעַן הָבִיא אֹתָֽנוּ, לָֽתֶת לָֽנוּ אֶת־הָאָֽרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵֽינוּ.
יגביה הכוס, יכסה המצות ויאמר
Lift up the cup, cover the Matzah and say
לְפִיכָךְ אֲנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָֽנוּ אֶת־כָּל־הַנִּסִּים הָאֵלּוּ. הוֹצִיאָֽנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה. הַלְלוּיָהּ:
מניחים את הכוס ומגלים את המצות
Put the cup down and reveal the Matzah and say
הַלְלוּיָהּ.הַלְלוּ עַבְדֵי ד’. הַלְלוּ אֶת־שֵׁם ד’. יְהִי שֵׁם ד’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ.מְהֻלָּל שֵׁם ד’. רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם ד’. עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ: מִי כד’ אלקינו. הַמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ: מְקִימִי מֵעָפָר דָּל. מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן: לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים. עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ: מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּֽיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. הַלְלוּיָהּ:
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ. יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים. גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן:מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס. הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדו כְאֵילִים. גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן: מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ. מִלִּפְנֵי אלוקה יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָֽיִם. חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם.
כל אחד יקח כוסו בידו
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָֽנוּ וְגָאַל אֶת־אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְהִגִּיעָֽנוּ לַלַּֽיְלָה הַזֶּה, לֶאֱכָל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן, ד’ אלקינו ואלקי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַגִּיעֵֽנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים, הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם. שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ, וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים (במוצאי שבת אומרים מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים), אֲשֶׁר יַגִּֽיעַ דָּמָם, עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְּךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵֽנוּ, וְעַל פְּדוּת נַפְשֵֽׁנוּ:בָרוּךְ אַתָּה ד’, גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
כוס שני
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן:
רָחְצָה
נוטלים ידים ומברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה ד’ אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם:
מוֹצִיא. מַצָּה.
נוטל את המצות שעל הקערה ומברך:
בְָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶֽחֶם מִן הָאָֽרֶץ:
מניח את המצה התחתונה ובעודו אוחז את העליונה ואת הפרוסה מברך
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתַָיו וְצִוָּֽנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה:
אוכלים כשיעור שני זיתים מצה וטובלים במלח
מָרוֹר
לוקח כזית מרור, טובלו בחרוסת ומברך ואוכלו
בָּרוּךְ אַתָּה ד’ אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר:
[[[כּוֹרֵךְ
פורס כזית מהמצה השלישית וכזית מרור, טובלו בחרוסת, כורכים יחד ואוכלם בהסיבה ואומר
זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל: כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם. הָיָה כּוֹרֵךְ פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַֽחַד. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: עַל־מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלֻֽהוּ:]]]
[[[ שלחן עורך]]]
צָפוּן
Eat a k’zayis of Matzah for Afikoman
אוכלים את האפיקומן
בָּרֵךְ – ברכת המזון
המזמן: רַבּוֹתַי נְבָרֵךְ!
המסובין: יְהִי שֵׁם ד’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
המזמן: יְהִי שֵׁם ד’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בִּרְשׂוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ (אלקינו) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
המסובין: בָּרוּךְ (אלקינו) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.
המזמן: בָּרוּךְ (אלקינו) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.
בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ:
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶֽלֶך הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים הוּא נוֹתֵן לֶֽחֶם לְכָל בָשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא קל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכֹל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה ד’, הַזָּן אֶת הַכֹּל:
נוֹדֶה לְּךָ ד’ אלקינו עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ ד’ אלקינו מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽים, וּפְדִיתָֽנוּ, מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה:
וְעַל הַכֹּל ד’ אלקינו אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ, וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַּכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְשְָׂבָֽעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת ד’ אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נְָֽתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ד’, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:
רַחֵם נָא ד’ אלקינו, עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אלקינו, אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ, וְכַלְכְּלֵֽנוּ, וְהַרְוִיחֵֽנוּ, וְהַרְוַח לָֽנוּ ד’ אלקינו מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵֽינוּ, וְנָא, אַל תַַּצְרִיכֵֽנוּ ד’ אלקינו, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם. כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה, הַפְּתוּחָה, הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד:
אלקינו ואלקי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ, וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה, וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד, וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדּוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם חַג הַמַצּוֹת הַזֶּה. זָכְרֵֽנוּ ד’ אלקינו בּוֹ לְטוֹבָה. וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה. וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים, וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, חוּס וְחָנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי קל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ד’, בּוֹנֵה בְּרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָֽיִם. אָמֵן
בָּרוּךְ אַתָּה ד’ אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָקל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִירֵֽנוּ בּוֹרְאֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, יוֹצְרֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל. הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב, וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב, הוּא מֵטִיב, הוּא יֵיטִיב לָֽנו. הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶֽוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה, פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב, וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵֽנוּ:
כוס שלישית
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן:
If there is time and ability – finish the Hallel
[[הַלֵּל
לֹא לָֽנוּ ד’ לֹא לָֽנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּֽךָ. לָֽמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. ואלקינוּ בַשָּׁמָֽיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה. עֲצַבֵּיהֶם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ, עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאו. אָזְנַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָֽעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּֽכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם: יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיָי, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַד’, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. יִרְאֵי ד’ בִּטְחוּ בַד’, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:
ד’ זְכָרָֽנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן. יְבָרֵךְ יִרְאֵי ד’, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים. יֹסֵף ד’ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַד’, עֹשֵׂה שָּׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. הַשָּׁמַֽיִם שָּׁמַֽיִם לַד’, וְהָאָֽרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה. וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:
אָהַֽבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ד’, אֶת קֹולִי תַּחֲנוּנָי. כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא: אֲפָפֽוּנִי חֶבְלֵי מָֽוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאֽוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. וּבְשֵׁם ד’ אֶקְרָא, אָנָּה ד’ מַלְּטָה נַפְשִׁי. חַנּוּן ד’ וְצַדִּיק, ואלקינוּ מְרַחֵם. שֹׁמֵר פְּתָאִים ד’ דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ. שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָֽיְכִי, כִּי ד’ גָּמַל עָלָֽיְכִי. כִּי חִלַּֽצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּֽוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּֽחִי. אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ד’, בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. הֶאֱמַֽנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָֽנִיתִי מְאֹד. אֲנִי אָמַֽרְתִּי בְחָפְזִי כָּל הָאָדָם כֹּזֵב.
מָה אָשִׁיב לַיָי, כָּל תַּגְמוּלֽוֹהִי עָלָי. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם ד’ אֶקְרָא. נְדָרַי לַיָי אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. יָקָר בְּעֵינֵי ד’ הַמָּֽוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָּה ד’ כִּי אֲנִי עַבְדֶּֽךָ אֲנִי עַבְדְּךָ, בֶּן אֲמָתֶֽךָ פִּתַּֽחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לְךָ אֶזְבַּח זֶֽבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם ד’ אֶקְרָא. נְדָרַי לַד’ אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. בְּחַצְרוֹת בֵּית ד’ בְּתוֹכֵֽכִי יְרוּשָׁלָֽיִם הַלְלוּיָהּ.
הַלְלוּ אֶת ד’, כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחֽוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת ד’ לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
הוֹדוּ לַיָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ד’, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
מִן הַמֵּצַר קָרָֽאתִי יָּהּ, עָנָֽנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. ד’ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. ד’ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַּד’, מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַּד’ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים. כָּל גּוֹיִם סְבָבֽוּנִי בְּשֵׁם ד’ כִּי אֲמִילַם. סַבּֽוּנִי גַם סְבָבֽוּנִי בְּשֵׁם ד’ כִּי אֲמִילַם. סַבּֽוּנִי כִדְבֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם ד’ כִּי אֲמִילַם. דָּחֹה דְחִיתַֽנִי לִנְפֹּל, וַד’ עֲזָרָֽנִי. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין ד’ עֹֽשָׂה חָֽיִל. יְמִין ד’ רוֹמֵמָה, יְמִין ד’ עֹֽשָׂה חָֽיִל. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. יַסֹּר יִסְּרַֽנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָֽנִי. פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶֽדֶק ,אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. זֶה הַשַּֽׁעַר לַד’, צַדִּיקִים יָבֹֽאוּ בוֹ. אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָֽנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָֽנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. אֶֽבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. אֶֽבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. מֵאֵת ד’ הָֽיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ: מֵאֵת ד’ הָֽיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ד’, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ד’ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
אָנָּא ד’ הוֹשִֽׁיעָה נָּא:
אָנָּא ד’ הוֹשִֽׁיעָה נָּא:
אָנָּא ד’ הַצְלִיחָה נָא:
אָנָּא ד’ הַצְלִיחָה נָא:
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ד’, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ד’. בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ד’, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ד’. אֵל ד’ וַיָּֽאֶר לָֽנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ. קל ד’ וַיָּֽאֶר לָֽנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ. קלי אַתָּה וְאוֹדֶֽךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ. קלי אַתָּה וְאוֹדֶֽךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ: הוֹדוּ לַד’ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַד’ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַד’ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לֵאלֹקי הָאֱלֹקים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְרוֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַמִּדְבָּר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: נוֹתֵן לֶֽחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לְקל הַשָּׁמָֽיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:]]
Say Nishmas
נִשְׁמַת כָּל חַי, תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ ד’ אלקינו. וְרֽוּחַ כָּל בָּשָׂר, תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה קל. וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם, בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אלוק כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָּל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד, וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַד’ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים, לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים. אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים, לְהוֹדוֹת לְךָ ד’ אלקינו ואלקי אֲבוֹתֵֽינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמֶֽךָ עַל אַחַת מֵאָֽלֶף אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ ד’ אלקינו, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ, וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ, מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ, וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ: עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ, וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ ד’ אלקינו לָנֶֽצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכָל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכָל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכָל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ. כַּדָּבָר שֶׁכָּתוּב, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה ד’ מִי כָמֽוֹךָ. מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ וּמִי יַעֲרָךְ לָךְ: הָקל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ: נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת־שֵׁם קָדְשֶֽׁךָ. כָּאָמוּר, לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ד’, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשוֹ:
הָקל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ. הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ. הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא:
שׁוֹכֵן עַד, מָרוֹם וְקָדוֹש שְׁמוֹ: וְכָתוּב, רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּד’, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְהַלָּל. וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ. וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְרוֹמָם. וּבְקֶֽרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ:
וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶֽיךָ ד’ אלקינו, ואלקי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַבֵּֽחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ:
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָקל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, ד’ אלקינו ואלקי אֲבוֹתֵֽינוּ: שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרַָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
יְהַלְלֽוּךָ ד’ אלקינו כָּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶֽךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קל. בָּרוּךְ אַתָּה ד’, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.
שותים כוס רביעית ומברכים ברכה אחרונה
בָּרוּךְ אַתָּה ד’, אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ד’ אלקינו מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם עַל הַגֶּֽפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן. וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִֽיתָ וְהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּֽוֹעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם נָא ד’ אלקינו עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מִזְבְּחֶֽךָ וְעַל הֵיכָלֶֽךָ. וּבְנֵה יְרוּשָלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְהַעֲלֵֽנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶֽיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. כִּי אַתָּה ד’ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּֽפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ד’, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּֽפֶן:
[[נִרְצָה – לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָֽיִם:
אֶחָד מִי יוֹדֵעַ? אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: אֶחָד אלקינו שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
שְׁלֹשָה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ ? שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִדַּיָּא, שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אלקינו שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא. ]]
The author can be reached at [email protected]
Join the official YWN WhatsApp status
One Response
I’m curious why some main points of Maggid such as the 10 Makkos were left out and parts of Nirtzah was left in.
Also, wasn’t Chassal Siddur Pesach added very, very early on (it’s in the Yotzros of Shabbos Hagadol).