Click HERE for photos:
במרכז קאליב בירושלים עיה”ק תובב”א
נערך “כינוס רופאים חגיגי”
בהשתתפות מאות פרופסורים ורופאים מכל הארץ
לציון ל”ב שנים ל”שיעור הרופאים” מיסודו של המפעל התורני “בר בי רב”
הנמסר מידי חודש ע”י הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט”א
ביום רביעי י”ב אדר א’, נערך במרכז-קאליב ברח’ חנה בירושלים עיה”ק תובב”א, “כינוס חגיגי לרופאים” לרגל ציון ל”ב שנים ל”שיעור הרופאים” אותו מוסר מידי חודש במסי”נ רבה ובקביעות, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט”א.
הורתו של שיעור יחודי וחשוב זה, במרכז הרפואי רמב”ם-חיפה, שם נערך לפני 32 שנים יום-עיון לרופאים במסגרת “בר בי רב” – בנושא: “הרפואה באור היהדות”, בו נשא משא דברים מרכזי כ”ק האדמו”ר מקאליב שליט”א, שבמתק לשונו ובס”ד מיוחדת, הצליח לפלס נתיבות ללבו של דיקן הפקולטה לרפואה, אשר זה בהתבטאות נדירה, שנבעה מהתעוררותו הרבה למשמע דברי האדמו”ר, אמר כי סטודנט שלא ידע מה ההלכה דורשת ממנו במסגרת תפקידו, לא יקבל דיפלומה!, והביע אצת רצונו בקיומו של שיעור שבועי, כך נוסד “שיעור הרופאים” הראשון, אותו מסר הגר”י זילברשטיין שליט”א שנסע מידי שבוע משך שנה שלימה למסור את השיעור. ולאחר מכן נשנה הדבר במרכז הרפואי “קפלן” ברחובות, ובמרכז הרפואי “סורוקה” בבאר-שבע.
לציון ל”ב שנים לשיעור זה, הוחלט במרכז “בר בי רב” לקיים “כינוס חגיגי לרופאים”, צוות הכנה שקד על קיום הכינוס, שהי’ה לקידוש שם שמים מכל הבחינות, הן בתוכנו והן בצורתו, בשעות הערב הגיעו למרכז קאליב פרופסורים ורופאים רבים מכל רחבי הארץ, שנכנסו להיכל ביהמ”ד עם הזמנות אישיות, שם ציפה להם בר עשיר ומגוון שהוכן בטוב טעם, גם בעזרת הנשים נכחו מספר רופאות, אשר למרות שהכנס יועד לרופאים בלבד, לא ויתרו על השתתפותן, וגם עבורן הוכנו מקומות ישיבה וכיבוד.
יו”ר הכינוס ידיד נפש לכ”ק האדמו”ר מקאליב שליט”א – פרופ’ שמעון גליק הי”ו – נציב קבילות הצבור במשרד הבריאות, ומארח סדרת השיעורים לרופאים בביה”ח “סורוקה” בבאר-שבע, פתח בדברי ברכה חמים בהדגישו את מסי”נ הרבה של מפעל “בר בי רב”, שאחד מתוצאותיו הברוכות הוא “שיעור הרופאים”, שהיום אנו מציינים ל”ב שנים לקיומו, תוך תיאור קצר על התהוותו ויסודו של “שיעור הרופאים”, והצלחתו משך השנים לחולל מפנה במחשבה וביחס לחולה, בקרב משתתפיו.
דברי ברכה לכינוס נשא הרה”ג ר’ שמואל רבינוביץ’ שליט”א – רב הכותל והמקומות הקדושים, שהקריא את מכתב הברכה ששלח הגאון האדיר רבי יוסף שלו’ם אלישיב שליט”א לכבוד הכינוס בו נאמר: “הריני לצרף ברכתי לכינוס הרופאים המיוחד לחיזוק דבר ד’ זו הלכה, בשיעורים הנמסרים להם בקביעות ע”י חתני הגר”י זילברשטיין שליט”א, יה”ר שיזכה הוגה הרעיון האדמו”ר מקאליב שליט”א להרבות פעלים כהנה וכהנה לחיזוק התורה ולביצור הדת, לאורך ימים ושנים טובות”.
הרב רבינוביץ’ שליט”א התמקד בדבריו על כוח הממון, וציין שכאשר משתמשים בו כראוי, הופך הוא לכלי נעלה של עבודת ה’, כפי שרואים במגילת-אסתר שכאשר המן שקל עשרת אלפים ככר כסף למטרתו הזדונית, מדגישים חכמי ישראל כי בני ישראל כבר הקדימו אותו, ובכך ביטלו את כוחו, ז”א שאם אדם מוכן להקדיש מממונו, ולעיתים ממון רב למטרותיו, הדבר מראה על רצינותו ודבקותו במטרה, כך שכדי לבטל זאת יש להציב משקל נגדי. וציין כי כ”ק האדמו”ר מקאליב שליט”א משקיע ממון רב וכוחות רבים בהפצת תורה, וכל מחיר אינו גדול בעיניו, והראי’ה “שיעור הרופאים” שזכה לחולל נפלאות, בסיום דבריו בירך את האדמו”ר שליט”א שחפץ ה’ בידו יצליח, מתוך אריכות ימים ושנים טובות, להפיץ את דבר ה’ בקרב כלל ישראל עד ביאת גוא”צ.
משא דברים מרכזי נשא כ”ק האדמו”ר מקאליב שליט”א שהביע בפתח דבריו שבח והודאה לקב”ה על שזיכהו להנצל בניסים גלויים ממלתעות הנאצים ימ”ש, ובזכות אבוה”ק זי”ע לעלות לארה”ק ולהקים בה מוסדות תורה וחסד, ובפרט המפעל הק’ “בר בי רב דחד יומא”, שזכה לקרב לדרכי תורה למעלה ממיליון יהודים כ”י , לאחר מכן שר מספר ניגונים באומרו כי יום שמחה הוא היום – פורים קטן, שאין בינו ולבין פורים-גדול אלא מקרא-מגילה, ופתח בניגון “כי חלצת”, ולאחר מכן בניגון “אתה ד’ לא תכלא רחמיך”, וכן הלחן “שמע ישראל”.
במשא דבריו הביע ברכת ישר כוח לכל המשתתפים, ובמיוחד לפרופ’ גליק הי”ו מהמרכז הרפואי “סורוקה” בבאר-שבע, ואמר כי כשיש שליחים טובים, הרי שכל מה שעושים מוכתר בהצלחה, והעניק ברכת ישר כוח לרה”ג רבי יצחק זילברשטיין שליט”א, שיחדיו זכו לקרב במסגרת “בר בי רב” מאות אלפי יהודים. בהמשך דבריו אמר כי בקבלות-קהל שהוא עורך לאחר כינוסי “בר בי רב”, באו אליו במהלך השנים עשרות אלפי יהודים להם העניק “זריקות” של שמחה ואמונה, ברור אמר שהוא אינו מתערב בענייני רופאה, אולם ישנם רופאים שמגלים בפני החולה את מצבו מבלי להסתיר דבר, וזה באופן אוטומטי הורס תאים בגופו ומדרדר את מצב בריאותו, אך ישנם גם רופאים שאומרים לחולה “כבר הי’ה לעולמים”, “לא נורא”, ובכך מעודדים ומחזקים את כוחות גופו ונפשו כאחד, וכמובן שזו גישה נכונה ומועילה.
דגש מיוחד בדבריו שם האדמו”ר שליט”א על מעמדו של הרופא כמי שהתורה נתנה לו רשות לרפא – ורפא ירפא – אומר רש”י הק’ מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא, הרמב”ם בשם רבי יוסף הקמחי אומר כי כשהקב”ה אמר נעשה אדם, פנה לאדמה: את תתני גשמיות ואני אתן רוחניות, זאת אומרת שהרופא מטפל למעשה בנשמת אלוק ממעל, והביא על כך משל: לפני מאתיים שנה היה באנגלי’ה מלך שאיבד שני יהלומים מכתרו, שלחו שליחים שימצאו יהלומים אחרים במקומם, ומצאו יהלום אחד גדול שאפשר היה לבקוע ממנו 2 יהלומים, חיפשו בכל הממלכה מישהו שיכול ומוכן לבקוע היהלום, אף אחד לא רצה לנסות, אולי לא יצליח, ואז הוא פוגע בכבוד המלך. הרופאים הטעים האדמו”ר מטפל ב”יהלום” של הקב”ה, ועצם הדבר צריך להביאם לידי שמחה והתעלות עצומה, באשר הם מסייעים לו למלא את יעודו בעולמו, ולהגיע לחיי העוה”ב, היש תפקיד נעלה מזה? לשבץ “יהלום בכתרו של מלך מלכי המלכים הקב”ה. לצורך הדגשת הענין הביא שני סיפורים: פעם הגיע הרה”ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי”ע לאיזו עיירה, וראה כי פני התושבים עצובים, לשאלתו מדוע? ענו לו כי מזה שבוע ימים יש יהודי גוסס שאינו “מצליח” להפטר, ובתחנונים ביקשוהו שיבוא אליו, נענה להם, ובהכנסו הבין מיד מה קורה, ופנה לגוסס בשאלה: “לו היית יודע על מעשים שעשית בחייך שאינם ראויים, האם הייתי עושה אותם?”, הגוסס ענה “לא!” ועצם את עיניו, רופאים יקרים אמר האדמו”ר שליט”א ברגש, רגע אחד של חיים הביא אותו לתשובה על כל ימי חייו!, ראו כמה חשיבות יש לעזור לחולה שיחי’ה עוד מספר דקות.
סיפורו השני היה מתקופת השואה – היה יהודי בשם ר’ יוסף ויס, שהועסק ע”י חיילי הס.ס. בהתקנת דפנות כפולות למזוודות, עמם הבריחו זהב ודברי ערך ששדדו מהקדושים הי”ד, על זה היה מקבל מידי יום פרוסת לחם יבשה, פעם לא נקרא יומיים לעבודה, והיה רעב עד מוות, למחרת נקרא שוב לעבודה בסיומה קיבל “בשכרו” שני פרוסות-לחם, ביציאתו לכוון הצריף שלו, הבחין ליד גדר-התיל בנער יהודי גוסס, על אתר החליט שהוא אינו אוכל, עד אשר ישיב את הנער לחיים, ניגש אליו, והאכילו פירור אחר פירור, עד אשר הנער קם על רגליו, אותו נער שרד את השואה, עלה לארה”ק וזכה להקים משפחה לתפארת, ראו אמר לרופאים, לאיזה דברים נפלאים אתם יכולים להגיע כשליחי הבורא יתברך.
בהמשך סיפר על “התפילה לרופא” שחיבר בשנת תשל”ו לרגל “בר בי רב” לרופאים שנערך בביה”ח “סורוקה” בבאר-שבע, וסיפר כי משך 3 ימים הוריד דמעות רבות כדי שיזכה לחבר תפילה זו, הנאמרת מידי יום ע”י מאות רופאים ברחבי הארץ, ואמר כי מקווה הוא שמי שיאמרה כראוי יזכה שחלק מהמלאך רפאל ילווה אותו בעבודתו.
לפני סיום משא דבריו, העניק לרה”ג רבי יצחק זילברשטיין שליט”א שי – פיסת אבן בתוך יציקת פלסטיק מרהיבה ביופי’ה משרידי בית-מדרשו של הס”ק מקאליב זיע”א – כאות הוקרה על מסירת השיעורים על ידו משך ל”ב שנים ברציפות במסירות ובנאמנות רבה, תשורה יחודית שעשתה רושם רב על צבור הרופאים, ובהמשך דברי ברכתו ציין כי אבן לדברי המלבי”ם מסמלת אחדות – פירורי אבנים המתאחדות לאבן אחת, אם נהיה מאוחדים זעק האדמו”ר שליט”א, כל אומה ולשון לו תוכל לכלל ישראל. ושוןב סיים עם מספר ניגונים, הפעם בהשתתפות צבור הרופאים שהצטרף לשירה.
בשלב זה של הכינוס כיבד כ”ק האדמו”ר שליט”א את הגר”י זילברשטיין שליט”א לשאת דברי-ברכה, בפתח דבריו אמר כי כבוד רב הוא לו לשבת לצדו של כ”ק האדמו”ר מקאליב שליט”א, אוד מוצל מאש השואה, אשר במו עיניו חזה כיצד האדם עלול לרדת לשיא השפלות, עד כדי איבוד צלם האלוקים, והנה מהי תשובתו לאותם רשעים? שיעור לרופאים המצילים חיי אדם. ובירכו בברכות חמות על עשייתו במסי”נ למען כלל ישראל, לאחר דברי ברכתו החל במסירת שיעורו החודשי, כדרכו בטוב טעם ודעת, כבכל 360 השיעורים שזכה למסור עד הלום, המהווים כל שיעור בפני עצמו קידוש-השם ממש, לראות כיצד יש לתורת ישראל מה לומר גם בנושא הרפואה, באופן תורני ומקצועי ביותר, תוך הפגנת ידע רפואי מרשים.
מצגת מרתקת ומרשימה – “חצר קאליב בתפארתה”, הוצגה בפני הרופאים משתתפי הכינוס, במהלכה חזו בפעולות הברוכות למען כלל ישראל הנעשות במסגרת “מוסדות קאליב”, ובפרט תחילת הקמתו של מוזיאון “שמע ישראל – אני מאמין”, הרופאים הביעו את התפעלותם למראה הדברים, ועמדו נדהמים לנוכח העובדה שכ”ק האדמו”ר שליט”א נוטל על עצמו משימה כה כבדה, כאשר הוא מצפה לתורמים ונדיבים שיטו שכם להקמת המוזיאון שיציג 3 תקופות: *חיי היהדות לפני השואה *תקופת מסירות הנפש בגטאות ובמחנות
*תקומתה המופלאה של היהדות לאחר השואה, לאחר מכן חילק כ”ק האדמו”ר שליט”א שי לכל משתתף – חלק ג’ של האנציקלופדי’ה “שמע ישראל” ו”תפילה לרופא”, כאשר כל רופא מוסר לידי כ”ק האדמו”ר שליט”א את “כרטיס הביקור” שלו, להמשך קשר, שיניב בס”ד תוצאות ברוכות למען הכלל.
בסיחמו של הכנס הביעו הרופאים הנכבדים את הוקרתם הרבה למארגני הכינוס, ואמרו כי נהנו מאוד משעות של קורת רוח מיוחדת, תוך קבלת עידוד רב בהמשך עבודתם כשליחי הבורא, להביא מזור לחולי עם ישראל.