5 Responses

1. Apprently according to almost all Rishonim and Achronim, this only applies when a person ate something that he was halachically not allowed to eat at the time, not something that he was allowed to eat when he ate it.

2. בענין שוגג
   ע’ מש”כ מה�?ור החיי�? הקדוש (ויקר�? י�? מג). וע’ מש”כ בש�? מ”ב הל’ שבת (שלד עח). ע”ע נתיבות (חו”מ רלד ג) “ו�?פשר ד�?ף דב�?יסורי תורה �?פילו �?וכלן בשוגג צריך כפרה ותשובה להגין על היסורין, מ”מ ב�?יסור דרבנן �?”צ שו�? כפרה וכ�?ילו ל�? עבר דמי”.

3. There is a fundamental difference between eating some where there is a “dIchui” of an issur and something that is absolutely muttar l’halachah — even if not b’metzius — at the time.

4. I think that followinh the above sources, it is clear that there is no difference, regardin the timtum. see also
   עוד בענין דברי הנתיבות בענין שוגג ע’ משך חכמה (שופטי�? יז י�?) “ירושלמי ברכות פ”�? הלכה ד’. ד”ת יש מהן �?יסור כו’ יש בהן קלין ויש בהן חמורין, �?בל דברי סופרי�? כולן חמורין הן כו’ חמש טוטפות כו’. פירוש, דדברי תורה ה�?יסור בעצמו �?סור, והוי העובר כמו שהו�? חולה, והי�? מטמ�? הנפש, לכן יש בהן קלין ויש בהן חמורין כמו במ�?כלות שיש שמזיקין החולה ויש שממיתין �?ותו, �?בל דברי סופרי�? הן �?ינן נדונין מצד עצמותן, רק מצד המצוה ש�?סור למרוד ול�? תסור כו’ והוה כמרד, �?”כ כולן חמורין, שבכל דבר הו�? מורד, ולזה �?”ש במוכר לו דברי�? ה�?סורי�? ב�?כילה מד”ת �?ינו מנכה לו מן הדמי�? ש�?כל (רמב”�? ה’ מכירה ס”פ טז, חו”מ רלד), שה�?כילה �?ף של�? מרד, מ”מ גרמה מחלה בנפש, ל�? כן ה�?סורי�? מד”ס מנכה לו מן הדמי�?, שה�?כילה בעצמותה �?ינה מזקת לו רק המרד, וכ�?ן ל�? מרד. וכזה כתב בנתיבות סימן רל”ד, והיינו דוק�? רק במתעסק, דבכל מקו�? �?ינו חייב רק בחלבי�? ועריות שכן נהנה (כריתות יט:), �?בל שוגג קרוב למרד דהוה ליה לדייק ולדעת, לכן �?מר בגיטין נ”ג דבדרבנן קנסו שוגג �?טו מזיד. וברור”.

   וכן מבו�?ר מזה שיש טמטו�? הלב �?פי’ לגוי ש�?כל נבילה וע’ שו”ת דברי יציב (�?ו”ח רס ד”ה ובחולין) “ובחולין דף צ”ד ע”�? �?סור לגנוב דעת הבריות ו�?פילו דעתו של עכו”�? וכו’ עיי”ש, ובפרישה סי’ רכ”ח �?ות ו’ משו�? דשחוטה טוב לגוף מנבלה עיי”ש, ונר�?ה כוונתו ג”כ משו�? טמטו�? הלב והדעת בגשמיות, ושייך ג�? בעכו”�? �?ף דלית ביה �?יסור�?”.

   עוד בענין שוגג ע’ שו”ת דברי יציב (חו”מ מו ד”ה ט) ולפי “ולפי זה ב�?כל מ�?כלות �?סורות �?ו בעריות ד�?ין בו כלל בין �?ד�? לחבירו, וענינה רק התיעוב כלפי שמי�?, י”ל דבעי כפרה גמורה. ועיין ברמב”ן [ויקר�? �?’ ד’] הנ”ל שחשב מכה �?ביו ו�?מו ומקלל עיי”ש, ומבו�?ר להדי�? דקיל יותר מחייבי כריתות שוגגין דבעי כפרה, ובמכה ומקלל שוגג בל�? דעת ל�? בעי כפרה גמורה, וה”נ בקטן שבל�? דעת, �?בל במקו�? שבשוגג יש חט�?ת י”ל דבעי כפרה גמורה דפוג�? ומטמט�? הלב. וחזינן ביו”ד סי’ פ”�? ס”ז דחלב עובדת כוכבי�? מטמט�? הלב ומוליד טבע רע בתינוק עיי”ש [וע”ע לעיל בח�?ו”ח סימן ר”ס �?ות ב’]. ולזה צריך כפרה גמורה כשיגדיל. וכן בכל מ�?כלות �?סורות �?ף �?ות�? שבשוגג �?ינו בחט�?ת, כמו נבילה, מ”מ כיון דהוי מידי ד�?כילה מטמט�? �?ת הלב ופוג�? ובעי כפרה. וע”ע שו”ת דברי יציב (חו”מ מו ד”ה והיה נר�?ה).

5. Re art:
   please go through the above mekorot in addition to the following ones.

   שו”ת רבי עקיב�? �?יגר מהדורה תניינ�? סימן ג
   שו”ת חת�? סופר חלק ד (�?ה”ע ב) סימן קכו

   it seem clear [until PROVEN otherwise] that there is great need for kapora even in our circumstances
   kol tuv