Home › Forums › Bais Medrash › Women saying וציונו for a מצות עשה שהזמן גרמה. › Reply To: Women saying וציונו for a מצות עשה שהזמן גרמה.
Shulchan Aruch HaRav, Orach Chayim 17:3
וּמִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ נְקֵבוֹת וַדָּאִים וְכֵן עֲבָדִים אִם יִרְצוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּלְבָרֵךְ – הָרְשׁוּת בְּיָדָן, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין בִּשְׁאָר מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, וִיכוֹלִין לוֹמַר “וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית” אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵן אֵינָן מְצֻוִּין, מִפְּנֵי שֶׁהָאֲנָשִׁים מְצֻוִּים עַל כָּךְ, וְגַם הֵן כְּשֶׁמְּקַיְּמִין מִצְוֹת שֶׁהֵם פְּטוּרִים מֵהֶם אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לָהֶם שָׂכָר גָּדוֹל כִּמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, מִכָּל מָקוֹם קְצָת שָׂכָר יֵשׁ לָהֶם לָכֵן יְכוֹלוֹת הֵן לְבָרֵךְ עַל כָּל מִצְוֹת שֶׁהֵן פְּטוּרִין מֵהֶם, אִם עוֹשִׂין הַמִּצְוֹת כְּתִיקּוּנָן בְּעִנְיָן שֶׁהָאֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.
וּמִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּמֶחֱזֵי כְּיֻהֲרָא – אֵין לָהֶם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית, כֵּיוָן דְּגַם הָאֲנָשִׁים אֵינָם חַיָּבִים בְּמִצְוָה זוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לָהֶם טַלִּית בַּת אַרְבַּע כְּנָפוֹת, וְאֵינוֹ חוֹבַת הַגּוּף כְּמוֹ שׁוֹפָר וְלוּלָב שֶׁהַנָּשִׁים נוֹהֲגוֹת לְהַחְמִיר עַל עַצְמָן.
Shulchan Aruch HaRav Orach Chayim 589:2:
אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם רָצוּ לִתְקֹעַ בְּעַצְמָן הָרְשׁוּת בְּיָדָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּקִיעָה בְּיוֹם טוֹב בְּחִנָּם אֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִכָּל מָקוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַנָּשִׁים הִתִּירוּ לָהֶן אִסּוּר קַל כָּזֶה ז שֶׁאֵין בּוֹ אֲפִלּוּ מִשּׁוּם שְׁבוּת גָּמוּר אֶלָּא מִשּׁוּם עוּבְדִּין דְּחֹל.
וְכֵן אָדָם אַחַר שֶׁיָּצָא כְּבָר יְדֵי חוֹבָתוֹ מֻתָּר לִתְקֹעַ לָהֶן. וּמֻתָּר לְהוֹצִיא הַשּׁוֹפָר לִרְשׁוּת הָרַבִּים כְּדֵי לִתְקֹעַ לָהֶן.
וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן י”[ז] שֶׁנָּהֲגוּ הַנָּשִׁים לְבָרֵךְ עַל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, עַל כֵּן גַּם כָּאן יְבָרְכוּ הַנָּשִׁים לְעַצְמָן, אֲבָל אֲנָשִׁים לֹא יְבָרְכוּ לָהֶן אִם כְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם וְאֵינָן תּוֹקְעִים רַק בִּשְׁבִיל הַנָּשִׁים, לְפִי שֶׁהִיא בְּרָכָה לְבַטָּלָה, שֶׁהֲרֵי הַנָּשִׁים בְּעַצְמָן אֵינָן חַיָּבוֹת בִּבְרָכָה זוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ זֶה לְהוֹצִיאָן יְדֵי חוֹבָתָן בִּבְרָכָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁלָּהֶן בְּעַצְמָן הָרְשׁוּת בְּיָדָן לְבָרֵךְ מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, אֲבָל אַחֵר לָמָּה יְבָרֵךְ בְּחִנָּם.
וְהָרוֹצֶה לִתְקֹעַ לַנָּשִׁים וּלְבָרֵךְ לָהֶן – יִתְקַע לָהֶן קֹדֶם שֶׁיִּשְׁמַע הַתְּקִיעוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ שֶׁיְּכַוֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּתְקִיעוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, דְּאָז יָכוֹל לְבָרֵךְ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹלֵךְ לָהֶן לִתְקֹעַ בְּבָתֵּיהֶן וְחוֹזֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשׁוֹמֵעַ הַתְּקִיעוֹת דִּמְעֻמָּד שֶׁעַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת – אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְסִיק בַּהֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת בֵּין בִּרְכָתוֹ לִתְקִיעוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ אִם הִפְסִיק בְּשִׂיחָה בֵּינְתַיִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקצ”ב: