Home › Forums › Controversial Topics › @Chabad Shluchah Please Explain Why Davening To/Betten a Rebbe is Okay › Reply To: @Chabad Shluchah Please Explain Why Davening To/Betten a Rebbe is Okay
Because there are those of you who perhaps mistakenly think that all of these “wild ideas” about the role and power of tzaddikim were made up The Lubavitcher Rebbe between the years 1950 and 1994, you should take a look at early and fundamental chassidic works and you will see that things like this are nothing new. If other chassidim today do not believe them than that just means they ceased to believe in chassidus or are lacking in the emuna required of chassidim. Just for example you can look at the Noam Elimelech on Parshas Terumah. The Noam Elimelech is one of if not THE foundational texts of “polish” chassidus.
Sefer Shemot, Terumah, ‘Comment’ 1
ויקחו לי תרומה. פירש רש”י ז”ל “לי לשמי”. נראה לי דהנה הצדיק ע”י עוסקו בתורה לשמה ומנדב את לבו למקום ב”ה, ע”י זה הוא מרים ומעלה את הדינים לשורשם וממתיקם שם וממילא פועל רחמים וחסדים, וזהו “ויקחו לי תרומה” ר”ל שיקחו וילמדו את התורה, שע”י זה ירימו “לי תרומה”, דהיינו שיעלו את הדינים למעלה להמתיקם. וזה שפירש רש”י ז”ל “לי לשמי”, ר”ל שרש”י ז”ל מרמז שקאי על התורה היא שמותיו של הקב”ה, ותלמדו את התורה לשמה להמשיך אותי “לשמי”, דהיינו לתורתי שהיא שמותי, וזהו לי לשמי, להמשיך אותי לשמי לתורתי, וזאת התורה תפעול המתקת הדינים בשורשם.
וזהו שאמר דוד המלך ע”ה “אקרא לאלהים עליון כו׳”, ד”אלקים עליון” הוא עולם העליון אשר משם התחלת הדינים, והצדיק הממתיק אותם צריך להמתיקם שם בשורשם. ואמר דוד המלך ע”ה “אקרא לאלהים עליון”, ר”ל שאני ממתיק הדינים שם בשורשם הנקרא “אלהים עליון”, “לאל” ר”ל וממילא נעשים רחמים וחסד כמ”ש חסד אל כל היום, “גומר עלי” ר”ל ואז ממילא בא החסד אלי למטה ונגמר אלי הרחמים והחסד. והבן. וק”ל.
Sefer Shemot, Terumah, ‘Comment’ 2
או יאמר דהנה הצדיק בכל יום ויום הוא מרבה השפעות יותר להשפיע לעולם. וזהו פירוש “יום ליום יביע אומר”, יביע מלשון מעיין הנובע, שבכל יום נובע השפעתו שמשפיע יותר ויותר. וזהו “יודע ה׳ ימי תמימים כו׳”, דבאברהם אבינו ע”ה נאמר “עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה”, ולהבין אין שייך לומר אצל הבורא ב”ה “עתה ידעתי” משמע ולא קודם חלילה. אך הענין הוא כשהצדיק מתנהג בקדושתו ימים רבים אזי הוא מביא קדושתו ועבודתו למעלה עד הבורא ב”ה, ולכן אחר שנתנסה אברהם אבינו ע”ה בעשר נסיונות, אמר השי”ת “עתה ידעתי”, ר”ל שעלה קדושתך למעלה אלי, וזה נקרא “ידיעה” לשון חיבור ממש בבורא ב”ה. וזהו “יודע ה׳ ימי תמימים”, פירוש כל יום ויום של הצדיקים התמימים עולים למעלה עד הבורא ב”ה ומתקנים הצינורות ההשפעות, ואחר שיקום עוד צדיק כמותם, אזי הוא ג”כ מתקן הצינורות וממשיך השפעות עוד נוסף על הצדיקים הראשונים, דהיינו מה שתיקנו ופעלו הצדיקים הראשונים קיימת לעד וכל צדיק הבא אח”כ הוא מוסיף תיקון על תיקון הראשונים, וזהו “ונחלתם”, דהיינו ירושתם שהם מורישים לעולם, “לעולם תהיה”.
וזהו “ויקחו לי תרומה”, ר”ל ע”י שאתם תעלו ותגביהו עבודתכם הקודש אלי עד שמי ממש, וזהו “לי לשמי”, ע”י זה תקחו “תרומה”, דהיינו השפעות, ולא זה בלבד שע”י מעשיכם ועבודתכם תגרמו השפעות, אלא שגם “מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו תרומתי”, פירוש גם מכל איש צדיק וצדיק הקודם לכם תקחו ג”כ תרומתי דהיינו השפעתי לישראל. וק”ל.
Sefer Shemot, Terumah, ‘Comment’ 3
או יאמר “ויקחו לי תרומה”, דדוד המלך ע”ה אמר “מה גדלו מעשיך ה׳ מאוד עמקו מחשבותיך”. י”ל הפירוש, דהנה יש ב׳ מיני צדיקים, דהיינו יש צדיק העובד השם במעשים טובים ועובדות כשרות בגופו ועדיין לא הגיע למדריגות מחשבות בדביקות גמור בבורא יתברך ויתעלה במחשבתו הטהורה, והצדיק הזה הוא גורם תיקון השכינה הקדושה והטהורה, אבל עדיין אין בידו הכח להשפיע השפעות טובות לעולם, ויש צדיק הדבוק בבורא יתברך במחשבות קדושות תמיד ודביקות בלי הפסק, הצדיק הזה הוא גורם השפעות גדולות לעולם, וזהו “מה גדלו מעשיך ה'”, ר”ל מדריגות הצדיקים העוסקים במעשים טובים, “מאד עמקו מחשבותיך”, רמז לצדיק הנ”ל העובד במחשבות, זה עמוק עמוק מי ימצאנו.
וזהו “גדולים מעשי ה׳ דרושים לכל חפציהם”, דהיינו המעשים טובים והתורה והמצוות הם גדולים מאוד, ולא עוד אלא שהצדיק יכול לדרוש אותם לכל חפצי בני אדם לגרום להם השפעות וברכות וטובות.
וזהו “ויקחו לי תרומה”, פירש רש”י ז”ל “לשמי”, רמז למדריגת הצדיקים העובדים במעשים טובים וגורמים העלאת השכינה הקדושה, “מאת כל איש אשר ידבנו לבו”, ר”ל אבל על ידי אותו הצדיק המנדב את לבו בכל מכל כל במחשבותיו ומנדב את עצמו לשמים, על ידי הצדיק תקחו הכל, דהיינו “תקחו את תרומתי” דהיינו קדושתי, וגם נוסף על זאת שיהיה לכם השפעות על ידו, וזהו “וזאת” וי”ו מוסיף על ענין ראשון – תקחו את תרומתי, גם “וזאת אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת”, דהיינו השפעות גדולות ברכות וטובות. וק”ל.