DY/Toi/Sechel
“I’m not sure if people place a picture of the Rebbe under the baby’s head by a bris, it’s certainly possible, I’ve never seen it, but I don’t have a problem with it if it is done. How exactly does it bother you?
Do you really not see how badly it shmeks of a”z?”
“ב. כל אברך שראה את הרבי, צריך בכל בוקר – לא משנה אם לפני ברכות השחר או לאחרי ברכות השחר ]נ”א: “צי פאר ‘מודה אני’ צי נאך ‘מודה אני’ “[ – ללכת לפינה, לצייר לעצמו את צורת הרבי, וזה יתן לו חיות לעשות את מה שצריך. )מיחידות שנת תשי”ב(”
It seems like we have two separate issues in concern with the “pictures”.
One can be somewhat justified as the intent of the following known Gemorah of Rebbe saying that he was zochah to exceed his colleagues because he saw Rav Meir:
בגמ’ עירובין י”ג ע”ב: אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך ראות את מוריך
There various different pshatim explaining the above see Marshah, Iyun Yaakov etc. However the Toras Chaim explains:
התורת חיים בעירובין שם ד”ה דחזיתיה , שהטעם שזכה רבי להיות מחודד מחבריו לפי שהשכינה היתה שורה על רבי מאיר כדמשמע במדרש ]במדבר רבה פ”ט, כ] שהיה רבי מאיר צופה ברוח הקודש, ולכך כל מי שזכה לראותו נמשך עליו שפע רוח הקודש
Meaning, that you are indeed mekabel Hashpoah via connecting to someone who has Hashraos Haschina by the act of just looking at him. (the same works the other way around, “Aser LeHistakel Bfnei Adam Rasha”)
Also see the Radvaz in the following link (last paragraph at the very end of the page) how he explains at length the connection of a Rebbi via by the act of just staring..
“תתקשר נפשו בנפשו ע”י ראייתו ויחול עליו מהשפע שיש על רבו וזה נקרא אצל חכמים סוד העיבור בחיי שניהם”
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=342
However, all that is only relevant to the actual live Rebbe.
Especially, given that the reason as per “Hashroes Haschinah” on the Rebbe, whereas a very picture is exactly the other way around, as the following Yaros Devash explaining the very concept of pictures as Tumah – “Ruach Rah” :
היערות דבש ח”א דרוש ב’:
“וביחוד צריך שימור על הסתכלות במראות, כי כבר נודע מ”ש הזוהר [עיין פ’ פקודי רס”ז ע”ב] ומקובלים, כי בכל דיוקן ודיוקן אית רוח השורה, ולכן המסתכל במראה ללא צורך כנ”ל, הרוח מתלבש בדיוקנא, ומזיק לו במותו וגורם רעה לעצמו, כי ידוע תדע, כי אין לך פרצוף וצלם תבנית עץ ואבן, שאין עליו שורה רוח ומזיק:
ומאד יש לאדם להזהר מבלי להיות בתוך ביתו פרצוף וצלם בצורה בולטת, ואפי’ צורה מצוירת בכותל יש להזהר, כי אין לך צלם ודמות דלא שריה ביה רוח רעה.
Furthermore, see the following link the שו”ת דברי מלכיאל ח”ג סימן נ”ח prohibiting any photographs.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=804&st=&pgnum=85
Whilst I won’t say it is Aser but to say it has somewhat of a “Kedusha” that is absurd.
Now as for the Chabad reasons mentioned :
“”ב. כל אברך שראה את הרבי, צריך בכל בוקר – לא משנה אם לפני ברכות השחר או לאחרי ברכות השחר ]נ”א: “צי פאר ‘מודה אני’ צי נאך ‘מודה אני’ “[ – ללכת לפינה, לצייר לעצמו את צורת הרבי, וזה יתן לו חיות לעשות את מה שצריך. )מיחידות שנת תשי”ב(”
This can be justified as a way of of achieving similar to what Yoseph had “נראתה לו דמות דיוקנו של יעקב”.
However, the other actions have no justifications in any shape or form, other than pure ignorance of thinking a picture has any Kedusha, when its the exact opposite!